מתלבשת על הארון של.........: אולגה ורט

את שנת 2014 פותחת-
אולגה ורט. את אולגה הכרתי במהלך קורס סטיילינג בשנקר. בחורה יפה ומרשימה וכמובן...מתלבשת יפה שכן זה כל העניין בבלוג הזה. אולגה בת 35, גרה בכפר-סבא, עובדת בחנות הבגדים והאביזרים "ריגושים" בויצמן 98, כפר סבא, מרגע היווסדה. שנתיים שימשה כמוכרת ובחמש השנים האחרונות היא מנהלת את החנות.
אולגה חושבת שהגורל הביא אותה לחנות הזו ולהכרות עם צמד הבעלים חן ואייל קוז'וקארו. "עבדתי בקסידי ובדיוק עזבתי והייתי אמורה להתחיל עבודה במקום חדש. עברתי במקרה ליד החנות וראיתי שלט שמחפשים מוכרת. התקשרתי וכבר למחרת נקבע לי ראיון ואחרי חצי שעה חן התקשרה להגיד שהתקבלתי. מאז אני והם כמו משפחה."
אולגה עלתה לארץ לבדה, בגיל 19 מאוקראינה. למדה באולפן בקיבוץ גבעת-ברנר חצי שנה ויצאה משם בלי גרוש לחיים בעיר. עבדה באולם חתונות שם לא נצרכה ליותר מידי עברית. "הכל היה לי חדש" היא אומרת "לא רק השפה והתרבות. באוקראינה עדיין חייתי עם ההורים ולא עבדתי ופה עשיתי הכל ביחד. לא מבינה איך לא היה לי פחד. היום אני מסתכלת על התקופה הזו כמו על סרט מרוב שהיא הייתה לי קשה. כבר אז כדי להסתגל למצב החדש הסתכלתי על עצמי מהצד".
את מתחרטת, אני שואלת אותה והיא עונה: "לא מתחרטת רק מופתעת מעצמי איך נשארתי ושרדתי ולא ברחתי מכאן."
אחרי 3 שנים עלו גם אימה עם סבתה ואחיה. אחר כך כשהעברית שלה השתפרה עברה לעבוד בחנויות בגדים שכן אופנה תמיד משכה אותה. עבדה ב'זיפ' וכאמור ב'קסידי' עד שנחתה ב'ריגושים'.
בין לבין הספיקה להתחתן ולהתגרש ולהינשא פעם שנייה. יש לה 2 בנות, אחת מכל מערכת נישואים ויש לה יחסים מצוינים עם הגרוש ושתי המשפחות נמצאות בקשרי חברות.

בגדים ואביזרים בחנות

אופנה
"אופנה זה עניין פסיכולוגי. לא מתלבשים רק כדי שיהיה חם, נעים ונוח. הבגד משדר מסרים ואומר משהו על מי שלובש אותו."
מה מוכרים בחנות והאם את מעורבת בתהליך הקנייה?
" אנחנו מייבאים בגדים מהונג קונג ומותגים מחו"ל כמו ג'ינסים איטלקיים של PLEASE בנוסף לבגדי מעצבים מהארץ כמו: אסף פלג, אפרתה, דקלה קדם, סאלו, מומה, קייתי שאנס, בורדו, o'lala ועוד, וגם תכשיטים של adorno שהם גם מעצבים ישראלים. אני מעורבת בבחירה של הדברים כיוון שאני עובדת יום יום בשטח ויודעת מה הדרישה של הלקוחות.
איך היית מגדירה את הסגנון שלך?
"הסגנון שלי תלוי במצב הנפשי ובמצב הרוח שלי. אני יכולה להתלבש מאוד נועז ביום אחד וביום אחר הכל סגור ושחור. לסגנון הקלאסי אני פחות מתחברת כי בגילי הוא יותר מבגר. בגיל 19 נראיתי יותר מבוגרת מהיום כי הייתי הולכת עם חצאיות עיפרון וז'קטים. חוץ מזה בעלי נראה מאוד צעיר אז אני צריכה להתאים את עצמי" (צוחקת).
צבעים
"לובשת את כל הצבעים חוץ מלבן שלא מתאים לי, אלא אם כן אני לובשת משהו מעליו שישבור כמו גם גוונים מסוימים של בז' שמחווירים אותי. מאוד אוהבת הדפסים ולא רק חלק."
מה הסיפור עם השיער שלך? מאז שהכרתי אותך כבר החלפת כמה תסרוקות.
"אין לי פחד בכל הנוגע לשיער. שיער גדל ואני כל הזמן מחדשת. הייתי ג'ינג'ית ואדמדמה ובמלא גוונים של חום. אף פעם לא בלונדינית ופסים- זה מכוער בעיני. אני טיפוס שמשתעמם מהר ולכן אני מגוונת כי אם משעמם לי, אז כל מי שסביבי סובל" היא אומרת וצוחקת, "לספר שלי קוראים מני-בן והוא מגיע אלי הביתה לספר."
אביזרים
"מאוד אוהבת צעיפים ובמקום הראשון- עגילים. יש לי כמאה זוגות בבית. שרשראות יש לי אבל פחות משתמשת".
שאלת השאלות- מה עושים כדי לא לפשוט רגל כשעובדים בחנות בגדים וכל יום רואים בגדים יפים?
"לומדים להתמודד. כבר נרגעתי. כשאת מאוד חשופה לבגדים כל הזמן את מתחילה להיות מאוד ביקורתית אז דווקא קורה מצב הפוך, יותר קל לסנן כי עד שקונים משהו הוא צריך להיות מושלם" ומוסיפה בצחוק: "למרות שעד היום מגיעים משלוחים שמאוד קשה לי להתמודד איתם. 90% מהבגדים שלי אני קונה כאן והשאר במקומות אחרים"

אפשר לראות בבירור כמה אולגה אוהבת את החנות, את הבעלים ואת העבודה שלה. "השירות והיחס האישי הם במקום הראשון אצלי" היא משתפת. "היום יש מלא רשתות וחנויות בגדים בכל מקום ורק זה מה שקובע. גם אם יש חנות ליד ששלושה פריטים עולים בה 100 ש"ח, יש בנות שיעדיפו אותנו. אני מתאימה את הפריטים לכל לקוחה וחשוב לי היחס שהיא מקבלת. יש לקוחות שבאות אלי במיוחד."

(הערה: מכיוון שאנחנו מצטלמות בחנות ולא בבית- מבחר הנעליים בצילומים מצומצם.)