1 בדצמ׳ 2012

שרית גליבטר - בין

מצאתי אחות אבודה. קוראים לה שרית והגעתי אליה בהמלצתה היא! היא כתבה לי במייל: 
"שלום שלום אילה,
הגעתי לבלוג המקסים שלך דרך הלינק שצירפה גב' קאופמן בפינה של קניות אונליין אצלה בבלוג. .... עזבתי הכל וקראתי אחורה את כל הפוסטים, עד לתחילת הבלוג...אני רוצה רוצה רוצה להצטלם לבלוג שלך." 
כמובן שמיד הפכתי לשלולית של חמאה והייתי מוכנה לצלם אותה תחת כניעה מלאה ובלי שום תנאים מקדימים. אישה זרה שמעולם לא ראיתי, ממליצה על עצמה עם המון חן והומור, ואין עדים להוכחת טענותיה. למרות זאת, משהו בסגנון הכתיבה הזורם והקולח שלה - רמז לי שיהיה בסדר. אני מודה שבכל זאת לילה לפני שנסעתי אליה הגנבתי תפילה קצרה לאלוהי הבלוגים שישתדל בבקשה שלא אפגוש למחרת איזו פרחה מהגיהינום. 
את קולה וסגנון דיבורה שמעתי רק מספר תחנות לפני ההגעה ליעד וגם את המשוכה הזו- עברה בהצלחה. כשראיתי אותה בתחנת הרכבת נפלתי בזרועותיה בהקלה ואמרתי לה, בלי כחל ושרק: " אבן נגולה מעל ליבי. איזה מזל שאת לא פריחה" ! היא צחקה כמובן כי בעצם אני נראיתי לה המוזרה שמוכנה להמר ככה בלי לדעת את מי היא הולכת לפגוש.

שרית, בת 44, אימא ל- 3 ילדים (בת-19, בן- 14, בן- 8-בדיוק אותו הרכב כמו אצלי וכמעט במדוייק אותם הגילאים), מתגוררת ברמת השרון בבית קרקע יפיפה ומואר, אליו עברה עם משפחתה לפני שנה וחצי. בבית יש סדר מופתי ומובטח לי חגיגית שזה לא רק לכבודי אלא שכך הוא נראה באופן תמידי, כי בעלת הבית, כך מתברר, בנוסף להיותה עורכת דין עסוקה, אימא במשרה מלאה ומתלבשת עם טעם משובח - גם מחבבת כביסות ומתחזקת בית למופת. שרית מספרת לי על כוס קפה את ההשתלשלות שהביאה אותה עד לתפקידה הנוכחי כעורכת הדין במחלקה המשפטית של שופר- סל, תפקיד ממנו היא נהנית ב- 11 השנים האחרונות:
" אימא שלי החליטה שתואר אקדמי, חשוב יותר מצבא ולכן הלכתי ללימודי עתודה בגיל 18,באוניברסיטה העברית בירושלים, וגרתי שם במעונות." תחום לימודיה היה בלשנות וספרות אנגלית וצרפתית, בחירה שעשתה לה שירות מצוין בהמשך. קודם כל, בזכות הבחירה הזו, היה לה בצבא תפקיד מדהים בדובר צה"ל, בענף קשרי ציבור, שם ליוותה VIP בבסיסים של צה"ל ותרגמה להם סימולטנית את הנאמר במטרה לגרום לכיסיהם להיפתח לצורך תרומות. האורחים היו כה נרעשים מהקצינה בצבא הישראלי, כך שהיו "מפלחים" לה באופן קבוע את הדרגות למזכרת. את בעלה, דרור, שגם הוא היה עתודאי , הכירה במהלך הצבא ובמהלך חופשת השחרור התחתנו. לאחר שירות של 3 שנים בצבא, התחילה שרית לעבוד ב'אגודה למען החייל' במחלקת קשרי חו"ל ובעצם עשתה שם תפקיד דומה לזה שעשתה בצבא. אחרי 5 חודשים בלבד קודמה להיות הרלש"ית של יושב ראש האגודה דאז- רמי דותן. 7 שנים עבדו השניים יחד בהרמוניה ובזמן הזה, למדה שרית תואר במשפטים וילדה 2 ילדים. לבחורה יש הספקים, זה ללא ספק. כשסיימה ללמוד עשתה סטאז' שלאחריו החלה לעבוד במשרד פרטי והשתעממה קשות או אז הגיעה קריאת הצלה מהיועצת המשפטית של שופר-סל אותה הכירה גם ב'אגודה למען החייל'. אשר הזמינה אותה לעבוד בשופר- סל כאחראית על דיני העבודה.
מוסר ההשכל של סקירתנו ההיסטורית: אתם רואים ילדים, לפעמים צריך לשמוע בקול אימא.
שרית מייצגת את שופר-סל בכל בתי הדין לעבודה בארץ, בתביעות שמגישים עובדים בלבד. היא משמשת גם כרפרנטית של משאבי אנוש והפניות אליהם עוברות גם דרכה. מטפלת בתחום הקיבוצי כיוון שלשופר-סל יש 12,000 עובדים והרבה הסכמים קיבוציים. שרית אוהבת את עבודתה ואוהבת את חברי הצוות שלהגדרתה הם ממש כמו משפחה, ולעדותה הם "משחקים" ביניהם משחק ששמו "תנסו לתפוס את שרית באותו בגד פעמיים". יובל הבת ממהרת להסביר: " זה לא שהיא לא לובשת בגד פעמיים, היא פשוט משלבת את אותו פריט כל פעם בדרך שונה"- וזה הרי כל העניין שלשמו התכנסנו!
והנה משהו מעניין- בחצי שנת ההפסקה בין המשרד הפרטי לשופר סל- הלכה שרית ללמוד משחק!!! בסטודיו של יובל כרמי.
"כל חיי רציתי להיות שחקנית" היא אומרת "ואימא שלי אמרה: שחקנית- זה לא מקצוע! בעלי, הציע לי לעשות משהו כיפי ושונה והלכתי על זה. זו הייתה חוויה יוצאת דופן ואפילו העלינו מחזה". אני אומרת לה: " להיות עו"ד זה גם סוג של משחק, לא?" והיא עונה: "כן, זה מאוד עוזר ואני משלבת בתפקיד העו"ד את אהבתי למשחק ואת אהבתי הנוספת- לכתיבה בה אני משתמשת בכתבי ההגנות והסיכומים". אמרתי לכם, שמישהי שכותבת כל כך יפה לא יכולה להיות "'נפילה" בסופו של דבר. ואז היא מוסיפה: " והאהבה הראשית שלי היא, כמובן, בגדים ונעליים" . או!!!! עכשיו הגענו ל"עיקר".
"אני אוהבת מאוד צבעוניות ובעלי מעדיף אותי בצבעים ניטרליים וחליפות קלאסיות, גם את עצמו. לבית המשפט, אני אכן לובשת שחור לבן, למרות שגם פה יש לי הרבה שחור והרבה לבן, כדי לא להשתעמם. למשרד, ביום של פגישות ודיונים- אלבש מחוייט אך צבעוני. לימים ללא פגישות אני יכולה ללבוש אפילו ג'ינס אבל הוא יהיה יפה ותמיד עם עקב, חולצה מעניינת ואביזרים".
איפה את קונה?
"ברשתות. בעיקר: zara, H&M, קסטרו, גולף, הוניגמן. אם אני קונה בגדים ממעצבים זה תמיד בסופי עונה או מעודפים. אני אוהבת במיוחד את דורין פרנקפורט וטל בק וקונה גם בחו"ל, איפה שיוצא, לא בוחלת בכלום. בניו יורק למשל אקנה מותגים שלא נמצאים פה כמו אן טיילור . אני קונה על הדרך, איפה שאני נמצאת ואין לי מסעות שופינג מתוכננים. אני לא מתכננת מה ללבוש כל יום מראש, אלא קמה בבוקר ותוך דקה יש לי את כל המראה לאותו יום בראש, כולל האביזרים. אני גם מייעצת לחברות בענייני סטיילינג ושולחת אותן לראות דברים שראיתי ויתאימו להן. יש לי 2 חברות שלא אוהבות ולא מסתדרות עם התחום ואני קונה עבורן. לרוב אני קולעת לטעם ולמידות של כל אחת".
מה הפריט/ים האחרונ/ים שקנית?
"בסוכות היינו ברומא וקניתי שם בשני המותגים - בנטון ודיזל. בבנטון- מגפיים שנשמתי נעתקה למראם, וסוודרים קלאסיים ב- 2/3 מחיר, ובדיזל- ג'ינס בהרבה פחות ממחירו בארץ".

שרית מספרת: "אימא שלי, היא ילידת רומניה" (למרות המשפט הכה פולני לעיל), "מתלבשת יפה תמיד. גם כשהאפשרויות הכלכליות לא אפשרו לה, היא תמיד השקיעה, בגבולות היכולת שלה. אחותי, לעומת זאת שונאת את כל ענייני האפנה.  גם אני כבחורה צעירה, עוד כשהייתי 'דלפונה' ולא היה לי בקושי כסף לפלאפל, השקעתי בבגדים. לא התעצלתי-הייתי נוסעת לרחוב ביאליק ברמת גן וקונה בגדים בזול, נעליים ברחוב נווה שאנן בתל אביב והייתי מתאימה אביזרים. גם כיום אני לא קונה יקר, משתי סיבות: אחת- אני קונה המון בגדים ולכן הולכת על הכמות ולא על האיכות. השנייה- אני אוהבת לגוון ולהתחדש ואי אפשר לקנות יקר ולהתחדש כל הזמן אז אני מוסרת בגדים פעמיים בשנה לחברות, לאחותי וכולי . אני גם אוהבת לתת וזה גם מאוד אקולוגי. לבגדים שקונים בזול לא מפתחים סנטימנטים. מה שיקר - נתקע לעד.
אני מציינת בפניה שהיא כבר ענתה לעצמה בוודאות ובביטחון על השאלה שהרבה בנות מתלבטות בה במשך דורי דורות- איכות או כמות. והיא עונה: "עושה לי טוב לסדר את הארון, למסור לחברות ומשפחה- משמח אותי, ואני מאמינה שכשנותנים זה גם חוזר."
סידור לא רע עם היקום. 
חדר ארונות פצפון ביותר שלא ברור איך נכנסים אליו כל הבגדים ולמראהו מתחדד הצורך במסירה דו שנתית.
הבגדים מסודרים כמו חיילים, לפי צבעים ושרית, בעלת הזיכרון המופלא, לדינים ולבגדים- לא שוכחת מה יש ואיפה כל דבר נמצא, עד אחרון הפריטים
                                         מגירות הנעליים והחגורות- משובבות נפש ממש בצבעוניותן
חליפת בית משפט לדוגמה:
מכנסיים- דורין פרנקפורט
חולצה- יבוא מאיטליה IMPERIAL
בלייזר- קסטרו (חלק מחליפה)
נעליים- שו מייקר
שעון- ראדו ( מתנת יום הולדת 40 מאמה)
טבעת ועגילים -MILLER מתנה שארגנה לעצמה מבעלה ל- 20 שנות נישואים
תיק- GAL
צבעוניות מתפרצת כמו ששרית אוהבת-  
מכנסיים- H&M
חולצה- טל בק
בלייזר- ZARA
נעליים- רנואר
תיק- הוניגמן
עגילים- מעצבת, חברה של יובל בתה
מגירת תכשיטים מסודרת להפליא

    גופייה- דורין פרנקפורט
    ג'ינס- דיזל
    נעליים- ג'פרי קמפבל
    חגורה- הוניגמן
    שרשרת- רזילי
    צמיד ועגילים- המוזיאון הלאומי וושינגטון
    תיק- הוניגמן
    משקפיים- D&G
תיקים ישנים ויפים של חמותה ז"ל

 קולור בלוק- 3 אופציות:
הבסיס- חולצה- בנטון, מכנסיים- H&M
נעליים אדומות- גזית, חגורה אדומה- cortefiel accessories
נעליים כתומות- NINE WEST, חגורה כתומה- STYLE RIVER, צמידים- פריז, טבעת- ישנה
נעלי בד מפוספסות- TO GO
והאופציה המועדפת- בן הזקונים
 שמלה- דורין פרנקפורט
תיק וצמיד- מחמותה ז"ל
כובע- FOREVER 21
נעליים- קנת' קול
עגילים- נקנו בחנות של טל בק
 מכנסי ג'קארד (טרנד בולט בחורף הנוכחי) וסריג קצר- H&M רומא
חולצה שקופה- מוטי וענת
נעליים- אן קליין
עגילים- מגנוליה
צמידים- הודו
טבעת- ה. שטרן (מתנה שארגנה לעצמה ללידת בן הזקונים)
חולצה וחצאית- טל בק
נעליים- NINE WEST
טבעת- ה. שטרן ( מתנה מהוריה)
תיק- מחמותה ז"ל
עגילים- מתנה ליום הולדת 40 מחברות
וקצת מהבית המופלא
נעליים- מימין לשמאל:
NINE WEST  
 Poetic Licence (משופרא)
NINE WEST 
NINE WEST 
בלו מרין
NINE WEST 

NINE WEST 

גזית

NINE WEST 
חולצה ומכנסיים- H&M
מגפיים- בנטון מרומא
שרשרת ועגילים- BEADART רמת השרון



טיפ- לכבוד החורף - 10 הגרביונים הכי מדליקים לחורף, מאת מירב קאופן ל"און לייף"- מחירים ועצות בסגנונה המצחיק והייחודי
אני מסכימה במאת האחוזים עם עצת הזהב מהכתבה:
"טייטס יש ללבוש- רק עם בגד שמכסה את האגן והירכיים – להזכירכן, טייטס אינם מכנסיים."