מתלבשת על הארון של.........: פברואר 2012

הפעם הפוסט הוא שונה וקצר והוא אינו נכנס לארון אלא למזוודה. למזוודה שלי ליתר דיוק.
פוסטים של אריזה מאוד מקובלים בקרב הבלוגריות השונות וכשחשבתי לעשות אחד כזה בעצמי, בעקבות הנסיעה האחרונה שהזדמנה לי לאילת (באדיבות ענפי החקלאות של הקיבוץ), חברותי הקרובות תמכו עד מאוד. אז החלטתי לנסות, למרות שגם אני כמו רוב "המתלבשות שלי" מנהלת יחסי שנאה אהבה עם צילומים עצמיים.
לארוז מזוודה לחלקנו זה עניין פשוט ביותר וחלק אחר מסתבך עם עצמו לדעת ולוקח חצי בית לפחות. שיהיה לעת צרה- אם יתלכלך, אם יישפך, אם יקרע, אם לא יבוא לי, אם יבוא לי דווקא בדיוק, אם יהיה לי קר ואם יהיה לי חם. זה אכן לא פשוט לארוז כשמזג האוויר עומד להיות גם חם וגם קר, כשצריך לבוש בוקר לטיול ולבוש ערב ליציאה. כאמור לחלקנו בהחלט יש נטייה להגזים וגם אני לא פטורה מהעניין. גם למראה המזוודה שלי, לבעלי שיחיה יש תמיד מה למלמל מתחת לשפם. אז הפעם הקדשתי לאריזה מחשבה יתרה למענכן, למעני ולמענו, אם כי אין ספק שיכולתי לקחת פחות דברים, מצד שני יכולתי גם יותר (-: אז ככה:
הבסיס שלי לטיולי הבוקר היה ג'ינס, מטעמי נוחות כמובן (בהחלט יכול להיות גם טייץ למשל) והבסיס לערב- הצבע השחור. מאחר ואני יועצת תדמית הדוגלת בהתאמת צבעים לפי צבע עור, שיער ועיניים, אני לא ממליצה לכולן על הצבע השחור כבסיס. אני משתייכת לקבוצה שהשחור כן הולם אותה ועל כן הוא נבחר לשמש כבסיס ההתאמה שלי.
השתדלתי שחלק מן הפריטים יחזור על עצמו פעמיים אך בצורה שונה ולקחתי עימי אביזרים אשר יוצרים שינוי במראה יותר מכל דבר אחר. לדוגמה- צעיף, שלא תופס כמעט נפח במזוודה, על אותה חולצה, משנה לגמרי את הצבעוניות והאווירה של אותה מערכת לבוש.
בהזדמנות חגיגית זו (שהפוסט הוא שלי) אבקש לציין כי לי באופן אישי תמיד יותר חשובה ההתאמה בין הפריטים הנלבשים וההתאמה בינם לבין הלובשת (מבנה גופה וצבעיה) מאשר המקום או המותג ממנו הם באו. אני תמיד מציינת באיזו חברה נרכשו הבגדים לצורך הלימוד והעניין. אם יש מישהי שאוהבת משהו, שתדע היכן אפשר לרכוש, אבל זה לא מה שהכי חשוב בעיני.
הבגדים שלי (הבלתי ממותגים בעליל) נכנסו כולם למזוודה אחת. למען הגילוי הנאות- המעיל והמגפיים לא נכנסו אליה. אלו שני פריטי חורף גדולים, הכרחיים (היה קור אימים בלילה. באילת. כן!), שלא נכנסים בקלות למזוודה קטנה. המגפיים שנלקחו הם עם עקב נמוך יחסית ונוח כיוון שידעתי שיהיו הליכות ארוכות למדי כל ערב בטיילת האילתית ואכן צדקתי.
גם כלי הרחצה היו בתיק של בן זוגי שבמשך שלושה ימים גם הפך לצלם בעל כורחו וצלח בכבוד את המשימה ואת אשתו הנודניקית (שלא אוהבת להצטלם, כבר אמרנו). תודה!
כמו תמיד- תודה גם לשרה'לה ולנעם המוכשרות על העזרה הטכנית (-:
וכמובן תודה ענקית לכל מי שקורא את הבלוג שלי וגם למי שטורח לשתף מחשבותיו והתרשמויותיו.
תודה מקרב לב!

הפעם שני טיפים בסיום הפוסט.

כאמור השתדלתי לחזור על חלק מהפריטים פעמיים וחלק נלבש פעם אחת בלבד כי זה אפשרי בהחלט בטיול בארץ ליומיים וחצי בלבד. כמובן שהאתגר גדול יותר כאשר נוסעים לשבוע ומעלה ואז צריך להיות יותר יצירתיים כי אין אפשרות פיזית לסחוב הרבה ושלא לנצל אותו פריט מספר פעמים.

השילוב - ג'ינס ונעלי הליכה נוחות לבקרים ראשון ושני