אל אורלי הגעתי בדרך מקורית למדי, דרך רעי וידידי ב- 27 השנים האחרונות גיל כהן אלורו (הצילו! כמה זמן עבר! או אם יורשה לי לדייק- הצילו! כמה נשאר?). גיל הוא רקדן, שחקן, זמר, כוריאוגרף, מסז'יסט ומה לא והוא גם ובעיקר בן גרעין שלי ולמי שהיה בנח"ל זה כבר אומר הכל. בני גרעין הם אחים לנצח גם אם הם נפגשים פעם ביובל. את 22 השנים האחרונות גיל מבלה מחוץ לגבולות ארצנו (4 שנים בצרפת ובהמשך באנגליה) ותודות לטכנולוגיות השונות לכוח הרצון והתעופה אנחנו נפגשים לא מעט (יחסית). גיל עוקב אחרי הבלוג שלי ומצא לנכון להציע לי פוסט על אחותו- אורלי.
כיוון שכישרון ברוב המקרים הוא עניין משפחתי- אורלי, בת ה-40 היא מעצבת התיקים של חברת 'כיסים' ולא הייתה שמחה ממני לקבל את הצעתו ואת הסכמתה.
היה לי מוזר ביותר להגיע אל הבית ברמת מוצא, כשהוא נטול גיל ואחרי 20 שנים +-. בפעם האחרונה הגעתי לשם למסיבת הפרידה של גיל מהצגת הבידור "פיטר פן" ומהמדינה הקצת פחות מבדרת שלנו- לטובת צרפת.
ועכשיו קצת על נערת אוגוסט עצמה:
אורלי נולדה בעין כרם ומשם עברה המשפחה לבאר- טוביה שם לימד אבי המשפחה. לרמת מוצא הגיעו לאחר שסבה מצד אימא בנה שם בית גדול מימדים ואשתו אמרה לו משפט, שהיום כבר די נדיר במחוזותינו: הבית גדול מידי בשבילנו! ועל כן, הוזמנה הבת דורית עם בעלה וששת ילדיהם להתגורר בבית במקומם ואילו הם עברו לירושלים והמשפחה, שבינתיים הצטרפה אליה בת שביעית, המשיכה לגור ברמת מוצא. אז אורלי בעצם גרה בבית ילדותה, עם בעלה אריאל ושלושת ילדיהם המקסימים. למטה במרתף, עם החבר, מתגוררת הבת השביעית שבפעם האחרונה שראיתי אותה הייתה בגובה דשא ועכשיו יפה וגבוהה היא מביטה עלי מלמעלה. למעלה מתגוררת ביחידה שבנתה לעצמה האם והקבלנית המוכשרת - דורית, בעלת החנות לריהוט עתיק "בית ערבסק" באבו גוש.
אורלי למדה בבצלאל עיצוב תעשייתי בשנים 95'-99' ולאחר הלימודים, כיוון שעיצוב תעשייתי הוא תחום רחב למדי, עבדה בכל מיני עבודות שקשורות בעיצוב כמו- עיצוב תערוכות, עיצוב מטבחים, יודאייקה ועוד. בשנת 2004 פגשה את יעל עוז מייסדת חברת 'כיסים'. השתיים הכירו עוד מימי הלימודים בבצלאל שם יעל למדה צורפות. ליעל הייתה שותפה ומכיוון שדרכן נפרדו היא הציעה לאורלי להיות שותפתה לתחום העיצוב. בהתחלה העסק היה קטן ואורלי החליטה לנסות. כיום 8 שנים אחרי, העסק גדל והתפתח ואורלי אמונה בו על הצד התכנוני יחד עם יעל, על הקטלוג, עיצוב החנויות, האתר ועוד. למותג יש כבר שתי חנויות, אחת בתל אביב בגן החשמל, והשנייה ברמת השרון, ברחוב אוסישקין. בנוסף, נמכרים התיקים בעוד חנויות ברחבי הארץ (הרמוני,סוהו) ובין היתר במוזיאון תל אביב לאמנות. החברה כיום גם מייצאת לארה"ב, צרפת, סין ויפן. התפירה נעשית בארץ. לתפור כאן ולייצא לסין זה עניין די מוזר, איך הגעתן לשם?
"לכל ארץ הגענו עם משווק אחר ויש לה סיפור אחר. לשיווק בארה"ב הגענו דרך חברה של יעל שעברה להתגורר שם בעקבות בעלה, ניסתה את מזלה והצליחה. כיום המשווקת הזו מציגה שם שתי קולקציות בשנה- קיץ וחורף, ואפילו מוכרת את התיקים במוזיאון לאמנות מודרנית ("מומה") במנהטן."
והיפנים- "היפנים אוהבים מאוד את הסגנון הפשוט (אך לא הפשטני) והנקי של התיקים שלנו. הסגנון, שלנו התחיל ביסודו מקיפולי אוריגמי, עם הרבה כבוד לחומר והיפנים מתחברים אליו".
ואיך מוכרות זוג ישראליות תיקים לשוק הסיני?
"הקשר עם השוק הסיני נוצר למעשה בזכות ידידות חמה שיצר אורי ז"ל, אביה של יעל רוזן, עם פקיד סיני לפני שנים רבות. אותו פקיד מנהל כיום חברות ענק ובניהן רשת של חנויות לנוסע האורבני. הקשר מאז הפך בשנים האחרונות לקשר עסקי והתיקים שלנו, אשר מעוצבים ומיוצרים כאן בישראל מיוצאים לסין ונמכרים ביותר מ- 20 חנויות."
חשבת בתחילת הדרך שתגיעו עד הלום? שתי חנויות בארץ וייצוא נאה לחו"ל?
"לא. אני מסתכלת צעד אחרי צעד על הדברים. הכל התפתח בצעדים קטנים. משמח אותי מאוד לראות שאנשים ברחבי העולם מתחברים לקולקציה שלנו. ברגע שתיק עוזב את שולחן שלי יש לו חיים עצמאיים משלו. למשל: יש תיק שלנו שהופיע בסרט 'סקס והעיר הגדולה'". איך הוא הגיע לשם??
"דרך בחור ישראלי שיש לו חנות של עיצוב ישראלי בניו יורק והוא שלח את התיק לסטייליסטית של הסרט. רק אחרי שהסרט יצא גילינו שהתיק שלנו מופיע שם."
להלן ההוכחה:
"אני מלמדת בשנקר המחלקה לעיצוב אופנה אבל מתחום העיצוב- קורס לעשיית תיקים. רק בשנים שהתחלתי לעבוד על תיקים, התחלתי ללמוד על אופנה כי הבנתי שבין תיקים לאופנה יש קשר בלתי ניתן לניתוק. למרות שהתיקים אותם אני מעצבת הם על זמניים וקלאסיים יותר ואינם קשורים לטרנד מסויים".
מה עם הבגדים הפרטיים שלך?
"בשנה האחרונה מצאתי חנות יד שנייה ברח' לבונטין בתל אביב שנקראת 'רק שנייה'. אני עוברת שם מידי פעם וצריך לחפש היטב. גם בשוק מחנה יהודה בירושלים יש חנות יד שנייה שאני אוהבת. בעיקרון אין לי זמן וסבלנות ללכת ולעשות קניות. אני קונה על הדרך. מכנסיים אני קונה בעקר אצל המעצבת נופר גלפז שגם לה יש חנות ברח' לבונטין."
נעליים, תיקים ושאר אביזרים
"נעליים-מבקשת מגיל שיביא לי מקלרקס בלונדון. באביזרים לא משתמשת הרבה. לא תמיד מתאימה את התיקים ללבוש."
רכישות אחרונות
"2 זוגות מכנסיים מנופר גלפז, 2 שמלות מ'רק שנייה'. אני לא אוהבת קיץ, אני בן אדם של חורף, אז כדי להתיידד עם הקיץ החלטתי לקנות שמלות."
חצאית עור- 'רק שנייה'
חולצה- 'רק שנייה'
נעליים- עמנואל
עם הילדים- שהתרגשו ועזרו ושיתפו פעולה
שמלת פרחים- 'רק שנייה' (חברת ניבה שנות ה- 70)
טבעת- מתערוכת אופנה ואביזרים בפריז
נעליים- עמנואל
אוברול ג'ינס- יד שנייה בשוק מחנה יהודה
חולצה- אווה מנדלבאום
טבעת- הודו
נעליים- קלארקס
תיק- כיסים
שמלה- 'רק שנייה'
חגורה- אורלי אילתרה במתפרה עם התופר של התיקים
נעליים- קלארקס
עגילים קסטרו
טבעת- מתערוכת אופנה ואביזרים בפריז
מכנסיים- נופר גלפז
חולצה- פראו בלאו
נעליים- קמפר
תיק- כיסים
חצאית ג'ינס- 'רק שנייה'
גופייה- 'רק שנייה'
תיק- כיסים
טבעת- סין
(החולצה נלבשת באירועים חגיגיים בלבד, עם משהו ש'מנמיך' אותה כי אורלי לא אוהבת יותר מידי מפואר)
מכנסיים- נופר גלפז
נעליים- קמפר
חצאית/ שמלה ורסטילית- נקנתה בברצלונה
נעליים- סלין
תיק- עתיק מאנגליה, כסף בעבודת יד (מבית ערבסק)
גופייה- MUFF של סיגל שפירא שהיא חברתה
הפעם- טיפים לאיפור (הקליקו על העמודים בכתבה להגדלה) על פי השיטה שפיתחה המאפרת המקצועית מיכל אופיר
שהיא גם בת גרעין וחברה ותיקה ויקרה, (אם כבר אנחנו בענייני הגרעין) בכתבה שהתפרסמה בעיתון 'את'
