אורלי גינוסר

כשאורלי הייתה נערה, חלומה היה להיות רופאה. החלום אכן התגשם אבל נקטע באיבו. במהלך לימודי רפואה באיטליה היא חזרה ארצה לחופשת סמסטר ו...נדרסה. התאונה הקשה, שהשיקום ממנה ארך כשנה, קטעה את החלום ואורלי נאלצה לחפש חלום אחר. מאחר ובתור נערה הייתה תמיד תופרת, גוזרת ומעצבת בגדים לעצמה, לחברות ולשכנות, חשבה שהכי טבעי לה ללכת וללמוד בשנקר במגמת עיצוב אופנה אך ההרשמה הייתה סגורה הרמטית ואורלי הלכה ללמוד בלית ברירה 'כימאות טקסטיל', אחד הקורסים הקשים שיש בשנקר, לדבריה. בכיתה היו רק בחורים ואורלי. אחד הבחורים בכיתתה היה שעיה שברבות הימים קנה לה כמתנה לנישואיהם מכונת תפירה "ואני בכלל רציתי יהלומים..." צוחקת אורלי.
מתחנת הרכבת של כפר סבא ועד למושב צופית אני מספיקה לשמוע סיפורים מאוד לא רגילים על חיים של אישה מאוד לא שגרתית ואמיצה, בת 58 ואימא ל- 4,  ואני כבר מבינה שצפויה לי ביום הזה חוויה יוצאת דופן. אורלי שראתה את הפוסט על יעל מייסה שבעלה הוא בן גרעין של שעיה, כתבה לי וביקשה להשתתף בבלוג. תוך כדי נסיעה אני גם מבינה שאורלי היא האימא של רוני אחת המשתתפות הידועות בתכנית "כוכב נולד" בשל היותה אוטיסטית עם כישרון מוסיקלי מופלא, אשר מופיעה כרגע בקאמרי במופע שנקרא "כשאור דולק בחלונך" עובדה שאליה אני מתוודעת כאשר אורלי עוצרת את הראיון כדי לרכוש בבהלה 10 כרטיסים למופע, לפני שייגמרו חלילה, כדי שגם הבן איתמר שרק חזר ארצה מאליפות אירופה בברידג' (מקום שלישי) והבן הבכור, אלדד, שגם חזר מאליפות עולם בברידג' ועוד מעט נוסע עם אשתו לחו"ל לכמה שנים, לצורך לימודי הדוקטורט שלה בפילוסופיה, יספיקו לראות את המופע. התבלבלתן? האמת גם אני.
הבית היפה והמיוחד בצופית, שוקק חיים וסיפורים. רוני, השלישית במספר ואחותה הבוגרת נעם (שחיה עד לא מזמן בטולוז וויתרה על התענוג לאחר הפיגוע שהתרחש שם ומאז עובדת בצוות של אנשי העסקים המקדמים את תהליך השלום שעכשיו כבר פורסם בתקשורת), חולקות מבנה משותף בחצר עם 2 בנותיה של נעם: לור ולואיז, גם הבן הצעיר איתמר גר עדיין בבית. לפני כחודש התחתן הבן אלדד והבית עוד לא חזר לעצמו. אורלי, הפיקה את האירוע והפכה את כל הבית מבפנים החוצה. פינות, פינות.
כשאני שואלת את אורלי מהו עיסוקה היא בוחרת לומר לי שרוני מגדירה אותה כאמנית רבת תחומית ואחרי שהות בת כמה שעות איתה, אני חושבת שרוני ממש צודקת.

ימין למעלה- ארון במטבח עם אוסף בובות מכל העולם

שמאל למעלה- פריטים מיוחדים: ריבה ועוגיות שאורלי הכינה לחתונת הבן

פינה במטבח ופינה סלון

אופנה
אורלי: "יש לי סוג של אג'נדה, אבל אין לי חוקים ואין לי מושג מה נמצא באופנה כרגע: צבע, צורה, אורך, זה לא מעניין אותי. אני האופנה של עצמי. אין לי ארון בגדים רגיל יש לי מדפים. ארון זו המצאה ישראלית. המטרה היא להכניס את כולם לארון ואני רוצה להוציא" היא צוחקת. "אצלי הכל נגיש ונראה באופן מיידי. אין לי ארון אטום."

סגנון
"אין לי סגנון יש לי תקופות. עכשיו אני בתקופת הקומביניזונים. יש לי ארון אחד בעיקר לבגדי חורף כי יש לי המון מעילים, זה ממש פרקטי בארץ" היא מתבדחת על חשבון עצמה "ואני אוהבת מראה שכבות. בכלל אני חושבת שלהתלבש זה לא עניין של בגדים אלא של אביזרים. לא צריך להשקיע שקל בבגדים כי תמיד בסוף האביזרים יהיו נושא השיחה. רק נעליים ומזרן צריכים להיות נוחים ומושקעים, כי על מזרון הגוף מונח הכי הרבה שעות בחיים ועל נעל דורכים הכי הרבה. כשאני קונה אני קונה בעיקר מאמניות כמחווה של אמנית אחת לאחרת".

קומביניזון- של אישה זקנה מבלגיה

חצאית- דזיגואל

נעליים- פלדיום

משקפיים- בני 30

שרשרת- פנינים פראיות, האהבה החדשה של אורלי

עיצוב
"מבחינתי כל דבר משמש השראה לבגד. עוד לפני שנעשה שימוש בבד הפוטר לא רק לטרנינגים אני כבר תפרתי ממנו שמלות לבנות שלי. באמצע שנות ה-90 התחלתי להכין תכשיטים סרוגים לעצמי. כשיצאתי לאירועים אנשים רצו לקנות ממני את התכשיטים שעלי וסירבתי. עד שחברה שלי שכנעה אותה שהיא תמכור עבורי. קשה לי מאוד להיפרד מדברים שיצרתי".  ההצלחה הייתה בחו"ל ולא בארץ כי לטענת אורלי היא הקדימה את זמנה. "כשהייתי מסתובבת בניו-יורק נשים היו מורידות ממני את התכשיטים ונותנות לי כסף 'על המקום'". 8 שנים התעסקה אורלי עם תכשיטיה הסרוגים ואף הציגה בתערוכה בבלגיה כשהייתה בת 50. הקשר עם בלגיה נוצר בזכות אביה של אורלי אשר בזמן היותו חייל ביחידת התובלה של הבריגדה היהודית בצבא הבריטי בזמן מלחמת העולם השנייה, נתן פרח לילדה קטנה בבלגיה. הילדה אותרה בעמל רב כעבור שנים רבות, רק כאשר אורלי עצמה כבר הייתה אימא לשני ילדים קטנים. כך נוצר קשר בן 3 עשורים בין המשפחות וככה גם הגיעה התערוכה שלה דווקא לבלגיה. "רציתי תערוכה בניו יורק לכבוד גיל 50" אורלי מספרת, "אבל גם בבריסל שמחתי להציג". יותר מאוחר הציגה אורלי בתערוכה שהתקיימה בשיקאגו ובניו יורק- שמלות שסרגה מנחושת. אפילו המעצבת דונה קארן בכבודה ובעצמה, שנתקלה באורלי המתוכשטת בענק סרוג מעשה ידיה, באירוע של שנקר, הציעה לה להיות מעצבת תכשיטים אצלה בחברה, אבל אורלי סירבה, היא מסבירה: " אני רוצה לנוח, לא רוצה תכתיבים, לא מאמינה באפנות, בחוקים ובמסגרות".

 

אורלי: "שחור הוא בעיני אחד הצבעים הכי יפים בעולם. הוא הצבע הכי מגוון."

חצאית: rundholz.dip

שמלה- מפריז

נעליים- מליסה, פריז

משקפיים ישנות וכובע- לא זוכרת

אחרי השתתפותה של רוני ב"כוכב נולד" היא קיבלה מלגה ללימודי מוסיקה בבוסטון. מאחר ורוני אוטיסטית ולא ניתן היה לשלוח אותה לבד, הצטרפה אליה אורלי, עם כל הקשיים הרבים הנלווים לעזיבת הבית ושלושת הילדים האחרים. השנה שהייתה שם הייתה לדבריה: "לא קלה אך מאתגרת", והלימודים נקטעו כאשר אורלי אבחנה לעצמה גוש בשד. אורלי שחיה אורח חיים בריא ואינה מעשנת הייתה בטוחה שהגוש שפיר אולם כשהגיעה ארצה לכבוד חתונת בתה נעם, אותה ארגנה בשלט רחוק מבוסטון, קפצה לבדיקה אצל הרופא כדי לשמוע שמצבה בכי רע.

הטיפול וההשתקמות שארכו כשנה, קטעו את לימודיה של רוני, למגינת ליבה של אורלי, אבל היא נאלצה לטפל בעצמה ולשמור על כוחותיה.

יורט-
בזמן הטיפולים הכימותרפיים ביקשה אורלי לבנות לה אוהל יורט בחצר (יורט הוא אוהל מונגולי על פי אורלי ועל פי הויקיפדיה הוא בית מסורתי המשמש נוודים בערבות מרכז אסיה, והעשוי בדרך כלל מלבד המכסה שלד עץ בצורת שתי וערב) ושמה בילתה את מרבית זמנה, מחלימה וקרובה לטבע. היורט הזה משמש כיום כארון בגדים פתוח וייחודי.
לא רק אני מוצאת שאורלי היא מיוחדת במינה. בזמן שטופלה בבלינסון צילמה את עצמה בגן הפסלים, לבושה בייחודיות האופיינית לה ותמונותיה התפרסמו בבלוג ושמו אופנה אידיוסינקרטית (ייחודית) עם הכותרת המלבבת: איך להתלבש לכימו? ובאותו הבלוג התפרסמה גם מסיבת הסרטן של אורלי עם טקס וודו.
שמלת צמר -המעצבת קייטי. את השמלה לבשה רוני במסגרת "כוכב נולד"

 

שמלה ירוקה- מעצבת בלגית מחברה בלגית שמעבירה אלי בגדים

נעליים- טריפן, גרמניה

תכשיט- מאיטליה

שמלה לבנה- rundholz.dip

ז'קט- כנ"ל

נעליים- טריפן

כובע- LALA מעצבת בלגית

משקפיים, וינטאז' נקנו באינטרנט דרך- etsy

עגילים- עומר, תכשיטנית מיפו

תיק- מתנה מחברה

מניפה- של אימא שלה

גופייה- LES GENS בלגיה

חצאית- בלגיה, "הצד הפלמי" מדגישה אורלי

נעליים- טריפן

תיק- שוק הפשפשים, בלגיה, אליו היא מוסיפה אגד זרדים מהסלון

שרשרת- ענברים פראיות. את השרשרת הביאו הוריה מטיול שורשים ברוסיה.

3 חצאיות טוטו- סגולה, בורדו, וטורקיז

אורלי: "חצאיות טוטו-  הן להיט פה בבית. אני הולכת איתן הרבה והנכדות שלי מושפעות מזה. אני יכולה ללבוש 3 חצאיות אחת על גבי השנייה. כשאני טסה לחו"ל אני לובשת בגדים בשכבות במקום לסחוב בתיק."

חצאית עליונה- דזיגואל

גופייה- דזיגואל

אפודה- שרה פוצ'יני

צמיד- של מעצבת בשם דברה מניו יורק, הצמיד עשוי מגליל נייר טואלט והרשת היא רשת שמכסה את סלסילות הפרי

מגפיים- UGGS

גלבייה- אותה הפשיטה מבדואי במהלך טיול

עגילים- אותם מכנה אורלי "עגילי סרטן" כי כאשר הייתה חולה התהלכה בגאווה ללא כיסוי ראש או פאה והמתנות אותם מקבלות חולות סרטן לדבריה, הן בדרך כלל עגילים גדולים אשר מסיטים את תשומת הלב מהקרחת.

צמיד- קנתה לרוני מחנות יד שנייה בניו יורק.

באופן כללי בנות הבית מחליפות בגדים ללא הרף, כשהמקור העיקרי הוא אורלי מה שמקשה עליה להחליט מראש מה ללבוש כי בהחלט ייתכן שהבגד המיועד לא יימצא במקומו.

תיבת תכשיטים

אוסף משקפיים על גבי ארונית במקלחת

למטה משמאל-נעליים כתומות מניו יורק ומגפון מאוסטריה

ימין-מגפונים יפניים

ולסיום- כתבה שהתפרסמה עלי ועל חברת "גון וסגנון" במדור יזם החודש בעיתון "שער הנגב"

וכמובן