מתלבשת על הארון של.........: דצמבר 2011

מתגוררת בקריית אונו עם שני ילדיה. גרושה ונשואה פעם שנייה.
למדה תואר ראשון ביחסים בינלאומיים, מזרח אסיה עם התמחות ביפן. גרה ביפן, פעמיים! פעם אחת עבדה כאופר ופעם שנייה כמורה לאנגלית והתגוררה בכפר דייגים קטן בדרום. בתקופה זו דיברה יפנית כמובן, אבל כבר לא כל כך זוכרת.
עבדה גם כמלצרית בדרום אפריקה וכמוכרת בחנות בגדים באוסטרליה, ממנה מגיעה המשפחה במקור. לבסוף, אחרי התנסויותיה בעולם- חזרה אל קריית אונו העיר בה גדלה והתחנכה.
טום עובדת בחברת הייטק כמשווקת עצמאית ומסיימת לימודי רכיבה טיפולית בוינגייט ובכך מגשימה חלום חיים!!!!
טום גם אוהבת לקרוא, סרטי קולנוע, לרכב על סוסים כמובן, לטייל במקומות חדשים ולהכיר תרבויות חדשות.
בתפקידה כמשווקת היא מייצגת את הפנים של החברה הארץ ומחוצה לה, אם באתר האינטרנט, אם בהודעות לעיתונות ואם בתערוכות בחו"ל, שם בדרך כלל היא רוכשת את בגדיה היפים. אשרי החברה שהפנים של טום מייצגות אותה.

מה סגנון הלבוש שלך?

"אני מאוד מרובעת באופנה, הסגנון שלי מאוד קלאסי ואלגנטי והייתי מאוד רוצה שתהייה לי סטייליסטית צמודה. אחותי עוזרת לי לפעמים, לפני נסיעות ובהזדמנויות שונות. לפעמים ממש מתחשק לי להחליף סגנון."

איפה את קונה?

"בארץ- גולף, זארה, ניין וסט, בחו"ל- איפה שמזדמן אבל בעיקר בגאפ, בננה ריפבליק. מאוד אוהבת לעשות קניות עם בן זוגי, יש לו 'עין טובה' וטעם טוב כך שאיתו אני יוצאת קצת מחוץ לגבולות הסגנון הקבוע שלי."

האם את משתמשת באביזרים?

"כמעט ולא משום שאני בעיקר אוהבת תכשיטים ממתכות שונות ואבנים שהם בדרך כלל מאוד יקרים, אז אני מוותרת".

איזה פריט הכי יקר בארונך?

"מעיל שקניתי בלאס וגאס, אבל נמצא כרגע בארה"ב, קיבלתי אותו במתנה ומחירו לא ממש ידוע לי אך הוא יקר".

פריט שקנית לאחרונה

"חצאית עפרון שחורה שנקנתה לצורכי תערוכה בברצלונה, בה השתתפתי מטעם העבודה".

מה הפריט הכי ותיק אצלך בארון?

"השמלה השחורה שלCUE שנקנתה באוסטרליה לפני 10 שנים. יש לי נעליים של Salvatore Ferragamo עוד מתקופת הצבא, שאני כבר לא נועלת אבל גם לא יכולה להיפרד מהן".

יש קנייה שאת מתחרטת עליה?

"לא. אני לא טובה ב"לעשות קניות" אז אני הולכת לפי רשימה של מה צריך ומה חסר. עם בן זוגי דווקא יש לי קניות ספונטניות וכיפיות."

אז בעצם הטיפ שלך הוא?

"ללכת עם מישהו שמבין באופנה".

אם הקשר עדיין לא ברור- טום היא אחותה של תמר והן כל כך דומות וכל כך שונות שזה מדהים.

טום נראית לי מאוד ביישנית ומופנמת ואני לא יכולה לשחרר אותה להכנות של ארוחת ליל שישי ( שהיא מכינה תוך כדי התיחקורים שלי, בסבלנות ובשלווה סטואית ממש, למרות שאינה מורגלת בבישולים והאורחים אוטוטו בפתח) מבלי לשאול:

למה בעצם הסכמת להצטלם לבלוג שלי? והיא עונה:

"כי התחשק לי לעשות משהו שנורא לא אופייני לי ולצאת מאזור הנוחות שלי".

את מתחרטת? אני שואלת.

וטום עונה: " לא. ממש לא. נהניתי נורא. זה דומה למסיבת הפתעה שאת לא רוצה שיעשו לך, כי לא נעים לך להיות במרכז וזה מביך אבל בסוף את נורא נהנית".

אם הייתי ממציאה תשובה בעצמי, היא לא הייתה יוצאת יותר טובה (-: ואם העוף יצא לך טוב, נא העבירי אלי את המתכון.

למרות שהטיפ של טום הוא ללכת לקניות עם מישהו שמבין, מסתבר שהיא בכל זאת מבינה דבר או שניים באופנה כפי שתראו מיד. אחרת, אחותה לא הייתה ממליצה עליה (תודה תמרי!) ואני לא הייתי מגיעה עד אליה וזוכה לצפות בארונה. לטום יש סגנון. הסגנון שלה הוא לרוב עדין, נקי ואלגנטי ומותר לה לרצות לפעמים להחליף אותו ולרצות להתפרע ולהחליף סגנון. זה מאוד מקובל בקרב בנות מינינו ודי שכיח שרבות מאיתנו בסתר ליבן, או בגלוי היו רוצות לפעמים להשיל את עורן, להשתנות, להתפרע ולהחליף לסגנון אחר לגמרי. בסופו של דבר, גם אם זה קורה- אנחנו לרוב חוזרות למה שהכי משקף ומייצג אותנו כי הבגדים הם בעצם העור השני שלנו וכמה כבר אפשר להתחפש?