רונית סנפיר

 רונית היא עולם ומלואו. הגעתי אליה בזכות ועם תלמידה שלה מהמדרשה לאמנות בבית ברל, שהיא חברתי, ורונית עשתה עליה רושם גדול. בראש ובראשונה מהבחינה המקצועית ובנוסף גם בלבושה המעניין והצבעוני.

כיום היא עצמאית ומשלבת בעיסוקיה את כל התחומים האהובים עליה: מרצה לאמנות פלסטית , מנחת סדנאות ואוצרת תערוכות, מעצבת תפאורות ותלבושות לתיאטרון, מעצבת אירועי בוטיק, תכשיטי טקסטיל ובקיצור... רב תחומית.

אך ההתחלה הייתה בלימודי משחק בבית הספר לאמנות הבמה "בית צבי." אחרי הלימודים נסעה, עם מי שהיה בעלה באותה התקופה, לאיטליה וגרה שם חמש וחצי שנים ועבדה בכלל בתפקיד בטחוני במוסד. לטענתה, אף אחד לא מאמין לה כשהיא מספרת את זה. ביתה בכפר- סבא יפה, גדוש פריטים מעניינים ואוספים כאשר לכל פריט סיפור משלו.

אוסף של קופסאות
אוסף כלי חרסינה כחול לבן

המטבח במוטיב צבעוני של שחור-לבן-אדום מדהים אותנו בפריטיו הרבים ששומרים כולם כאחד על הצבעוניות המעניינת, כולל כלי האוכל שהיו ערוכים יפה לקראתנו. לרגע הרגשתי כמו 'עליסה בארץ הפלאות' אצל מלכת הלבבות, מבחינת הצבע בלבד כמובן.

המחבת- מעשה ידיה

את רוב הריהוט בבית הביאה רונית מהשהות באיטליה.  אז בתור זוג צעיר נהגו לאסוף ריהוט שנזרק ברחוב, שיפצו וחידשו. "אני אוהבת לאסוף דברים ולעצבם מחדש", אומרת רונית, " הכי טוב לאסוף בפסח, ראש השנה ולפני מלחמה", מלחמה? "כן, כי אז אנשים נאלצים לפנות מקלטים". "מה שכן, טיילנו המון, וכל הקטע של אופנה ועיצוב, שהיה כבר ממילא טבוע בי, התעצם שם עוד יותר. לא הבנתי אז", היא מספרת, "שאני גרה בתוך הרנסאנס, הייתי יותר שיכורה מהאפנה וקניתי מלא בגדים. אבל מאז שהייתי ילדה המצאתי תלבושות והתחפשתי. תמיד שיחקתי בלהיות 'גברת' ומעצבת. לימודי המשחק היו המשך מובן מאליו ..."

כשחזרה מאיטליה, גרושה ועם ילדה בת שנתיים,  הייתה צריכה להתאקלם בארץ מחדש על כן פנתה לממש את אהבתה השנייה והלכה ללמוד אמנות פלסטית במדרשה. התקבלה לעבודה בגלריה לאמנות בכפר סבא ושם עסקה בהדרכה מוזיאלית וניהול סדנאות אמנות והקימה את ה"תיאטונוער". במקביל לאמנות המשיכה בתחום התאטרון, עבדה על הצגה בתיאטרונטו עם רוזינה קמבוס ושחקה בהצגת ילדים, אותה כתבה והפיקה ואיתה הסתובבה בכל הארץ.  משם עברה למוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, הייתה רכזת הדרכה ופיתחה את תחום האוכלוסיות המיוחדות. "ככה התחיל המסע שלי עם האוכלוסייה המיוחדת. בעיקר עם אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחות." כך הכירו אותה באקים, שם עבדה במשך 10 שנים כרכזת תחום אמנות פלסטית וכאוצרת והתמחתה באמנות "האחר" outsider art , כשבארץ הנושא עוד היה 'בחיתוליו' והיא השקיעה רבות על מנת לקדם את מעמדה של אמנות זו.  אקים הייתה עבורה בית שני ורונית מאוד אהבה את עבודתה שם. "אבל הגיע הזמן להמשיך הלאה..." לדבריה ומזה שנה היא עצמאית. לאחרונה עברה קורס מנטורים ומאמינה שהחיים הם כנהר זורם המביא הזדמנויות. ואכן הגורל מבחינתו גם הוא לא התעצל וזימן לה הצעה שלקחה אותה בחזרה היישר למקצוע הראשון שלמדה והוא התאטרון.  נכון להיום, היא מעצבת תפאורות וגם מעורבת בבימוי ובקונספט בקבוצת תאטרון שנקראת 'גלגל' (גאווה ללא גיל), קבוצת תאטרון ייחודית, במרכז הגאה בתל אביב,  שמשתתפים בה צעירים ומבוגרים כאחד. "אני חושבת שנועדתי לעשייה חברתית שיש בה יצירתיות ותרומה לקהילה" מעידה רונית על עצמה, במהלך חיי עסקתי בעשייה התנדבותית בארגונים שונים. זו כבר הצגה שנייה שאני שותפה בה והעבודה הזו מרגשת אותי.  בנוסף להצגות עם קבוצת 'גלגל' הייתה מפיקה ומעצבת בהצגה 'הנסיך הקטן' של קבוצת שחקנים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. ההצגה הייתה בסגנון 'התאטרון השחור' (כלומר במה חשוכה, מוארת באור אולטרה סגולי) והייתה הצלחה אדירה.

רונית: "בנוסף אני גם ממשיכה ללמד במדרשה לאמנות. המוטו שלי הוא: חשיבה יצירתית ופיתוח הדמיון, לא כקלישאה. רובנו חושבים בתבניות, פועלים בתוך שגרת עשייה ומחשבה, כמו סוס שמובל עם רתמה. זה בטוח אבל מאוד משעמם. אחד משעורי הבית שאני נותנת לתלמידים הוא לחזור הביתה כל יום במשך שבוע, בדרך אחרת. זה מדהים.  ממש בניגוד להוראות ה- WASE וזאת על מנת שיראו דברים חדשים  ויחוו את העולם המוכר להן בדרך שונה. אני מאמינה שבן אדם צריך לרענן את עצמו כל הזמן".

כשהיא לא מלמדת במדרשה או עסוקה בהצגות, מעבירה רונית הרצאות באמנות וסדנאות חווייתיות כמו כן  מעבירה השתלמויות במרכז 'איזי שפירא' ברעננה, שהוא מרכז לטיפול והעשרה לאוכלוסיות מיוחדות.

ובעיקר, קשובה ופתוחה לכל עשייה שיהיה בה תוכן, חוויה, מפגש אנושי ויצירה.

אוהבת טבעות ויש לה הרבה גדולות ומיוחדות
אוהבת צווארונים מעניינים, גם מתחרה
צמיד החרוזים מצד שמאל הוא במקורו בסיס לכד שמשמש נשים בהודו לנשיאת מים
הצמיד עם החמסות- ממתחם T כפי שקוראת לו רונית, קרי: שוק טירה

אופנה

"אני מעצבת את עצמי" להתלבש זה בעצם סוג של יצירה. זו בניית קומפוזיציה, הרמוניה, שילוב של צבעים. כשמתלבשים נוצר קסם כל פעם מחדש. אני מתה על זה. כמו שאני מעצבת תערוכה, או את הבית שלי, אירועים או שולחנות לארוחה, כך אני מעצבת את עצמי מכף רגל עד ראש".

שמלה- דזיגואל
נעליים- יונייטד ניוד (אלה עם השלט:  "שייך לרונית סנפיר")
תיק- דזיגואל

קונה או תופרת?

"קונה והרבה תלוי במצב רוח. בעבר תפרתי. שרטטתי לתופרת מה שאני רוצה ויכולתי לממש עיצובים מיוחדים. שם נעורי הוא  פומרנץ מראשוני כפר-סבא. כמקובל  בימים ההם סבתא שלי ואימא שלי תפרו ולמדתי מהן. תפרתי בלילות דברים ברמה בסיסית, אך בניגוד לאימי שהייתה מאוד מדויקת וקפדנית בתפירה, אני התפרעתי. כבר אז, שילבתי שילובי צבעים שהיו מאוד לא מקובלים, ממש אסורים- כחול וירוק, אדום וכתום. היום הכל מותר. כיום אני בעיקר סורגת- תענוג. שרוולונים, צעיפים, תכשיטים"

אוהבת שילוב של חרדל וירוק בקבוק-
חולצת תחרה H&M
ז'קט- גריפ
גרביונים- זוהרה (אוהבת מאוד ואוספת בשקיקה)
נעליים גזית
תיק ועגילים- מדוזה
עגילי פרח בצבע חרדל- מקיפולי נייר

איפה את קונה?

"בכל מקום ואין לי מאפיינים. לא חסידת מותגים אבל יש לי גם כאלה: מכנסיים מ comme il faut רק כי היה מבצע של הנחה תמורת סדינים,  יש לי נעליים מ'שופרא' רק כי היה כתוב עליהן במפורש: שייך לרונית סנפיר והן באמת יקרות, אבל מצד שני אני חובבת ידועה של שיטוט בחנויות, ושווקים בארץ ובעולם- לא מתעייפת.  חלק מהאקססורייז  שלי נרכש במה שאני מכנה "מתחם T", כלומר: השוק של טירה. מיטב המחמאות קבלתי על אביזרים  שעלו 10 ₪ !!! עם חוש יצירתי ועיניים טובות מוצאים דברים מיוחדים או פריטים להשלמת "לוק" מתאים. אני אספנית [עד היום יש לי את אוסף הזהבים מכיתה אלף וגם את אוסף המפיות – אני נהנית להיות נוסטלגית] וממחזרת: לא זורקת כמעט כלום [לאחרונה מיינתי ונתתי תרומות].  יש לי בגדים מגיל 14 וגם בגדים שהיו שייכים לסבתא שלי, בעיקר בגדים עם נקודות, תחרות וכפתורים מיוחדים [יש לי אוסף עצום של כפתורים]. גם לתלבושות לתאטרון אני מביאה מארגז הבגדים שאסור לזרוק. תראו, עוד יהיה להם שימוש".

שמלה- ישנה ונצחית, לא זוכרת מאיפה
תיק- מתחם ג'י, כפר סבא
מחרוזת- קוסטה דל סול
נעליים- זיווה דור
מניקור- סלון עדנה, כפר סבא

איפה את מסתפרת?

"בעשר אצבעות". איפה המספרה הזו, אני שואלת, לא שמעתי עליה. "לא" היא אומרת "לא הבנת. אני מסתפרת בעשר אצבעותיי, כלומר מספרת את עצמי ולא נותנת לאף אחד אחר לגעת." 

איך היא עושה את זה? אין לי מושג.

דוגמה לסט שלא עלה בחוקר אבל גרף המון מחמאות:
שמלה - קרייזי ליין
מחרוזת- שוק טירה (כן, כן- צריך עיניים טובות)
נעליים- TOGO
תיק מפותחנים של פחיות שתייה- ברזיל

אוהבת במיוחד

הכול! "נעליים- אם מתלבטים בין שני זוגות הפתרון- לקחת את שניהם. תכשיטים, גרביונים. תיקים, אביזרים. אני יכולה מאד להצליח כסטייליסטית וקניינית ואוהבת מאד מאד עיצוב ו art." רונית מפרסמת עצמה תחת השם "עיצובסטייל" ומזמינה אתכם לפנות אליה בכל תחום. אין סוף לרעיונות היצירתיים וחדוות העשייה שלה:

כתובת דוא"ל ronitps@013.net  

נייד: 0523879781

הפוסט הזה הוא מתנה יום הולדת לרונית ילידת ספטמבר. רונית הצבעונית, המצחיקה, המוכשרת, היצירתית והתורמת לחלשים בחברה הישראלית. מזל טוב! מברכת אותך בעוד שנים רבות של יצירה, תרומה לחברה ואושר.

שמלה - ישנה, לא זוכרת מהיכן ולא תיפטר ממנה בחיים
נעליים- שופרא
גרביונים- זוהרה
מחרוזת- שוק טירה
טבעת- מיכל נגרין

שמלה- גולברי
סריג- עונות
נעליים- COUPLEOF
שרשרת וצמיד- אלנה מאואר ("בחורה מאוד מוכשרת ויצירת, היא תפרה את התלבושות להצגה "הנסיך הקטן")
טבעת- ניס

רונית עם מבחר יצירות סרוגות פרי ידיה

שמלה שחורה אחת- "ישנה נושנה" וקלאסית, בשלוש אפשרויות:
נעליים- גויה
תכשיטים וחגורה- אלנה מאואר
החגורה עשויה מעניבות של אבא של רונית. כשאביה נפטר היא לקחה את העניבות שלו לאלנה לצורך היצירה הזו

 מקושטת בתכשיט עניבה מברלין
טבעת- H&M
נעלי לקה - פלייפוט עליהן הדביקה רונית כפתור כדי לתת יופי ועניין

שרשרת מניס, צרפת

בובות ראווה- מדרום תל אביב
שמלה- H&M
תכשיטים ותיק- מעצבת בוגרת בצלאל, חנות בעין כרם, ירושלים
טבעת-H&M

ימין למעלה- העליונה, מהשוק בטירה והשתיים האחרות משווקים שונים
שרשרת סרוגה ועגילים שמאל מטה- יצירה עצמית
ימין- שרשרת שעשויה ממנקי אוזניים ממתכת, בהם משתמשים בהודו. 

שמלה וז'קט זמש- משוויץ
מגפיים- מלונדון
 מחרוזת קצרה- שוק האקססוריז
שעון- עם מחוגים בצורת כפית ומזלג. נקנה באנסי צרפת ובאחת הסדנאות, רונית הורידה אותו מהיד והוא נגנב. בביקור אצל חברה בז'נבה, לא התעצלה, נסעה לעיר ממנה נקנה השעון וקנתה אותו שוב.
מחרוזת ארוכה, צמיד מעור ועגיל- סרי לנקה (הרבה פעמים הולכת עם עגיל אחד)
טבעת-H&M

סט שחור לבן-

חולצה ומכנסיים - ATMOSPHERE  מלונדון

שרוולון- שוק

נעליים- BABE'S SHOES

צמיד וצווארון- שוק האקססוריז

טבעת - ניס צרפת

תיק מתקליטים ישנים- נווה מילוא  (הסתבר שהבחור המוכשר הוא קיבוצניק משריד ואח של חבר)