הייתן מאמינות??????????
היום לפני שנה ב- 6.5.11 העלתי את הפוסט הראשון בבלוג זה, מאז ועד היום הבלוג הזה מלווה את חיי הן במחשבות- והן במעשים- התקשרויות, נסיעות, צילומים, עריכת תמונות והעלאת הפוסטים. מה שהתחיל בצעד מהוסס ונבוך מעט, הפך לדבר מאוד משמעותי ומהנה בחיי יחד עם הדאגה הפולנית הקבועה- מי תהייה הבאה בתור?
מנצלת הזדמנות זו להודות לכן המצטלמות היקרות, שאל חלקכן הגדול הגעתי דרך המלצות, על שפתחתן בפני את לבכן, דלתותיכן וארונותיכן - בחיוך, בנדיבות, בפתיחות ובנכונות, מתוך אהבה לנושא המשותף לנו- האופנה! ומתוך רצון אמיתי לסייע לי בקידום הבלוג.
מרגישה שהתעשרתי השנה במכרות חדשות ומקסימות!
וכמובן- לכן, קוראות הבלוג (ואולי גם כמה קוראים (-:) על השתתפותכן במסע הזה עמי, תודה על התמיכה והפירגון הרב, תודה על התגובות החמות וההמלצות הקולעות.
אתן הכוח המדרבן והמניע את הבלוג הזה!!
אז אני מאחלת לעצמי ולכן שגם שנה הבאה תהייה ברוכת מצטלמות, צבע וססגוניות.
מצרפת סרטון להמחשת האיחול שהגיע אלי הודות לרונית סלומון.
הנה אני שוב ברחובות, מתלבשת על המלתחה המדוגמת של כרמנסה פרידלנדר, אליה הגעתי (שוב) לאחר המלצתה האדיבה של סמדר חברתי שכרמנסה היא אשתו של בן דוד של בעלה. הבנת את זה ברכה? אם לא. לא נורא. הנה מה שבאמת חשוב:
כרמנסה, או ד"ר כרמנסה בשבילכם, היא בת 50 להפתעתי כי רבה (וליתר דיוק יאמר שכמעט נחנקתי עם הקפה כששמעתי). הייתי בטוחה שהמדובר הוא בעלמה בת 35 לכל היותר. כרמנסה היא גם אימא ל- 3 בנים והיא רופאת שיניים במקצועה הנשואה לרופא שיניים אותו פגשה כמובן במהלך הלימודים. כאמור, גרה ברחובות, בקומלפקס מקסים של 8 דירות, בבית מסודר ומתוקתק באופן מעורר התפעלות. כשאני משתאה בקול רם ממראה גילה הצעיר היא מסבירה שככה היא, רזה מטבעה, בלי דיאטות ושעם כל לידה היא רק ירדה במשקל מרוב התרוצצויות. זה לא בניגוד לחוקי הטבע האנושי? ממש שערורייה!
אז ככה, רזה וחטובה, לבושה יפה ועל עקבים- היא מגישה לנו ארוחת בוקר ועונה תוך כדי לחקירותי הצולבות.
במקור כרמנסה היא מקולומביה שם למדה את מקצועה ואת ההתמחות עשתה באוניברסיטת תל אביב, תוך כדי היקלטות בישראל ולידות. איך למדת ככה עברית? אני שואלת והיא משיבה: "לא ממש למדתי. בהתחלה למדתי בבית ציוני אמריקה ואז הפסקתי כי התחלתי התמחות, כשהילד השני היה בן 1/2 שנה. היה מאוד קשה. גרנו בקיבוץ גבעת -ברנר במשך 8 שנים ונתנו שם שירותי רפואת שיניים." למה עזבתם?
"כי היינו אמורים להישאר לפי התכנית המקורית שנה ונשארנו 8, הבית היה כבר קטן ל- 3 ילדים והקיבוץ היה בתקופת מעבר לקראת הפרטה ורצה שנחליט סופית על מעמדנו ואז החלטנו לעזוב ועברנו לבית הזה שהיה פתאום ענק בשבילנו במיוחד כשלא היו בו רהיטים וממש שמעו את ההד. אחרי כמה ימים הילדים כינסו אותנו לישיבה והודיעו לנו שהם רוצים לחזור לגבעת-ברנר. היה לנו מאוד טוב שם, מאוד אהבנו את הקיבוץ וחבריו ועד היום אנחנו בקשר. כמה שנים עוד המשכנו לעבוד בקיבוץ ואחר כך פתחנו מרפאה ברחובות עם שותפים איתם היינו 9 שנים. לפני 3 שנים פתחנו, אני ובעלי, מרפאה משלנו, עם שלושה חדרי טיפולים. המרפאה מודרנית וחדישה מאוד ויש אפילו מטופל שאמר שהוא מרגיש שהוא נכנס לספא ולא למרפאת שיניים".
את זה אני שמפחדת מרופאי שיניים פחד תהומי- חייבת לראות במו עיני. איך את מסתדרת כל היום עם בעלך?
"כל אחד עובד בחדר שלו והעבודה שלנו היא לגמרי שונה. אני מתמחה בטיפולי שורש והלקוחות שלי הם בעצם הרופאים ששולחים אלי את המטופלים כשיש להם בעיות מיוחדות. אין לנו אתר ואנחנו לא מפרסמים וכבר 13 שנים שאני עובדת בצורה הזו. פעם הייתי מסתובבת בין המרפאות השונות ועם פתיחת המרפאה החדשה רציתי שכולם יגיעו אלי. השינוי היה קשה בהתחלה אבל עכשיו זה מצליח בזכות הקשר הטוב שיש לי עם הרופאים."
ועכשיו לעניין שבשלו אני כאן- אופנה! מה הסגנון שלך? מה את אוהבת?
"הסגנון שלי הוא קלאסי. אני אוהבת להיות שונה ולא ללכת עם מה שכולם הולכים. אני אוהבת דברים איכותיים בעיקר בדים. אני צריכה שהבד יהיה נעים. אוהבת תפירה טובה, לא אוהבת תפרים רופפים וחוטים שיוצאים"
סמדר, שהתלוותה אלי לשמחתי באותו יום, מציינת כי כרמנסה יודעת לתפור ומבינה בתפירה אם כי לא למדה תפירה באופן רשמי. איפה את קונה את בגדייך?
"ברחובות. המחירים הרבה פעמים מאוד יקרים אז אני קונה בסופי עונה כי אני ממילא אוהבת דברים שהם קלאסיים וזה יש תמיד. אני לא מאמינה בבגדים שעולים 2000 ש"ח, אין לזה סיבה ומכיוון שאני גם אוהבת לגוון אז בפועל זה בלתי אפשרי לשלם כאלה סכומים. החנויות בהן אני קונה: קפריצ'יו, ג'ויה (ראה גם כאן) ויש חנות חדשה שגיליתי בזמן האחרון- ורדהל'ה. היא גם מביאה בגדי מעצבים." מה יחסך לאביזרים?
"אוהבת בעיקר אביזרים קלאסיים וקטנים. זהב ופנינים. אוהבת גם משקפי שמש וחגורות. נעליים- מאוד אוהבת עקבים אבל בעבודה נועלת שטוח בלבד" יש מעצבים שאהובים עלייך במיוחד?
"אני קונה מה שנראה לי ומה שאני אוהבת ולא בוחרת לפי מעצב" והיא מוסיפה:
"כשהגעתי לישראל לא כל כך הבנתי מה קורה פה מבחינת אופנה. היינו מגיעים להרבה אירועים לבושים יותר מידי והיו חושבים שאנחנו 'החתן והכלה' ואחר כך הבנתי שזה לא ככה. אני עדיין אוהבת להשקיע ולהתלבש כמו שנוח לי וכמו שאני אוהבת אבל זה לא רשמי כמו פעם. עכשיו קורה בדיוק להיפך, כשאני בקולומביה אני לא מגיעה מספיק רישמי אז עכשיו הם לא מבינים מה עובר עלי."
כשאני מתחילה לצלם, מסתבר לי כי נושא הדוגמנות אינו זר לכרמנסה שדגמנה בצעירותה לפרסום והיא זורמת בכיף ונותנת לי עצות מצוינות.
אותה תלבושת עם פשמינה של- CHIC שניתן לשלב כמעט עם כל דבר במלתחה של כרמנסה כשקריר
הטיפ שלנו הפעם-
בעלת הבלוג EXTRA PETIT הקטנה והמזערית מסבירה איך עוד אפשר ללבוש קרדיגן מנומר כמו של כרמנסה:
למראה יומיומי, למראה לבוש יותר, למראה של ערב ולעבודה. אפשר להחליף את החגורה הצהובה באדומה או בכתם צבע אחר ואני הייתי מציעה לחזור עליו בעוד מקום שלא יישאר בודד ואומלל.
במראה היומיומי (שעות הפנאי) הנעליים שטוחות ומצוותות לג'ינס.
למראה לבוש יותר המראה הוא מבד והנעליים עם עקב קטן, בהחלט הולך אצלנו גם לעבודה, בהיותנו פחות רשמיים.
לעבודה בארה"ב הנעליים יהיו סגורות מקדימה למראה יותר מקצועי.
בערב הנעל היא פיפ טואו בה האצבעות מציצות מקדימה, את המכנסונים ניתן להחליף בחצאית, למי שעברה את הגיל למכנסונים ו/או רגליה אינן מאפשרות סוג כזה של מכנסיים, המסתיימת בגובה שמחמיא לרגליים (כל אחת ורגליה היא) או במכנסיים ארוכים ואלגנטיים.
הנה כאן
